מילדות, רובנו לא אוהבים אנשים עשירים
ומילה קפיטליסט היא בכלל מילת גנאי. זאת הסיבה, שיש לאנשים רתיעה ממושגים כמו
חיסכון וצבירת הון. בכלכלה המודרנית, אדם קפיטליסט, זהו אדם בעל פונקציה של
חיסכון. כלומר, מדובר באדם שצורך פחות ממה שהוא יכול בהתאם למצב הכלכלי שלו היום,
כדי לחסוך ולקבל יותר מחר. החיסכון, הופך להון שאדם יוזם הופך לשיפור ברמת החיים. שיטה
הזאת, משפרת את רמת החיים ומגדילה רווחה וביטחון כלכליים. תראו איך זה עובד בדוגמא
של רובינזון קרוזו.
תארו לעצמכם שרובינזון קרוזו[2]
רק הגיע לאי הבודד ומבלה את הזמן על ידי קטיף של פירות יער שזהו מקור מזון היחיד שיש
לו. כל יום הוא משקיע את כל המאמצים שלו בקטיף פירות יער וקוטף כמות מספקת כדי
לשרוד ועוד קצת מעבר.
אחרי כמה שבועות, רובינזון מגלה, שבאמצעות
מקל ארוך מאוד (של כמה מטרים), הוא יוכל להגיע למקומות גבוהים יותר בעצים ולקטוף
הרבה יותר פירות יער בפרק זמן קצר יותר. יש רק בעיה אחת. לפי הערכתו, הוא צריך 5
ימים שלמים כדי למצוא עץ מתאים להכנת מקל ואז להכין את המקל על ידי גזירת העץ
וניקוי המקל מענפים ועלים.
במשך זמן הזה, לא יהיה לו זמן לקטוף פירות
יער. ולכן כדי להכין מקל, עליו להקטין את הצריכה בפירות יער היום ולאגור אותם בסל,
עד שלא יקבל כמות שמספיקה לחמישה ימים. רובינזון קרוזו, מחליט ליישם את התכנית.
בשלב הראשון, הוא צריך לחסוך כל יום כמות מסוימת של פירות יער, באמצעות ויתור על
חלק מצריכה. זה אומר, שרובינזון קרוזו, מקריב את רמת החיים שלו היום, כדי לשפר רמת
החיים שלו לאחר יישום התכנית.
במשך כמה שבועות, רובינזון קרוזו צורך פחות
פירות יער, עד שבסוף יש בידו כמות מספיקה כדי לא לאסוף פירות יער במשך 5 ימים. הוא
מכין את המקל ועתה, תהליך איסוף פירות יער לוקח עשירית יום ולא יום שלם. יתר על
כן, כעת הוא יכול לאסוף כל יום יותר פירות יער כדי לאגור למקרה שיום אחד יהיה
חולה. רובינזון קרוזו, נהנה מרמת חיים גבוהה יותר ועתה יכול יש לו זמן לפנאי וליישום
מטרות נוספות לשיפור החיים, למשל לבניית בית.
איך סיפור של רובינזון קרוזו רלוונטי
למציאות של היום?
מאוד רלוונטי! גם היום יש אנשים כמו
רובינזון קרוזו, שצורכים פחות וחוסכים יותר. אנשים האלה בהתחלה די סובלים, כי
נהנים מרמת חיים נמוכה יחסית לאנשים אחרים במצב דומה. הם לא קונים מותגים, תכשיטים
ובשמים, הם לא קונים רכב יקר וגרים בשכירות זולה יחסית, הם לא נוסעים לחו"ל
לחופשות ארוכות ומסתפקים בחופשה צנועה בארץ. הם לא לוקחים הלוואות, לא פורסים
לתשלומים ואף פעם לא במינוס. במשך כמה שנים, הם אוגרים הון, לומדים איך לגרום לו
לצבור אחוזים כדי להילחם באינפלציה ומחכים ליום ה-X שבו יהיה להם מספיק הון
להשקעה ב"מקל".
כשיום ה-X מגיע, הם קונים בית לפיכיס עם משכנתא לא גבוהה שמחזירים אותה תוך 5-10 שנים. בזמן הזה, הם לומדים לתארים
ומתקדמים בקריירה, עד שמגיעים למצב שבו מרוויחים הרבה מעבר למה שהם צריכים. יש להם
בית בלי משכנתא, יש להם משכורת גבוהה, יש להם את כל מה שהם צריכים בלי הלוואות,
תשלומים ועסקאות קרדיט, אלא רק בזכות החיסכון. רמת החיים שלהם עולה באופן משמעותי
כל שנה.
אבל לא כולם רובינזון קרוזו. יש אנשים
שבמקום להקטין את הצריכה, מעדיפים דווקא להגדיל אותה. לרובינזון קרוזו, לא הייתה
אפשרות להלוות ממישהו פירות יער, אבל אילו הייתה לו כזאת אפשרות, הוא היה יכול
להלוות ממישהו פירות יער ל-5 ימים כדי להכין מקל. בניגוד לרובינזון קרוזו, רוב
האנשים משתמשים בהלוואות, לא בשביל להכין מקל, אלא בשביל להגדיל צריכה של פירות
יער.
אנשים האלה, צורכים יותר פירות יער ממה
שיכולים לאסוף ומקווים שבעתיד יוכלו להחזיר את החוב. חוב שלהם מצטבר ורק בזכות זה
שהכנסות עולות כשמתקדמים בקריירה, הם מצליחים להחזיר חלק מהחוב, כדי מיד לקחת חוב
חדש. רמת החיים של אנשים האלה, יורדת כל שנה. הם משלמים ריביות גבוהות ונזכרים
בזמנים בהם הם לא היו חייבים לאף אחד.
אנשים האלה לא אוהבים קפיטליסטים כמו
רובינזון קרוזו, כי לקפיטליסטים יש משהו שאין להם – ביטחון כלכלי בזכות ההון שהם
צברו במהלך החיים. יש להם בית ללא משכנתא, אוטו יפה ללא הלוואה, טיסות לחו"ל
בלי עסקאות קרדיט וחסכונות לכל מטרה – גם לפנסיה, גם לילדים, גם ללימודים וגם
למקרה של אסון. כי בסך הכל להיות קפיטליסט זה בכלל לא רע, אבל לראות קפיטליסט, זה
לא תמיד נעים, במיוחד כשאתה לא רובינזון קרוזו.
מצאתם כתבה מעניינת ומועילה? שתפו עם החברים.
לא מסכימים? כתבו מה אתם חושבים על זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה